התחלה חדשה לשנה חדשה
כשקיבלתי את המייל עם כותרת ההנחיה "התחלה חדשה לשנה חדשה"
קצת התבלבלתי, זה נשמע בנאלי, הרי כל שנה אני מבטיחה לעצמי שהשנה הזו תהיה שונה,
שהשנה באמת אצור שינוי בחיי ואז אני נזכרת איך כל שנה אני מבטיחה לעצמי משהו באותו
סגנון, (אני מנסה להיות יצירתית עם השנים והגיל ולכן משנה את סגנון ההחלטה).
מחשבותי קצת נודדות....... מה קרה כל תחילת שנה ואחריה, כמה עמדתי
במשימה, מתי שכחתי בכלל את ההבטחה ....
מה המשותף לכל אותן שנים? ההבטחה ומה שקרה אחריה.....
לא ויתרתי לעצמי.....
מה זה אומר עלי?
מה חסר? למה כלום לא ממש משתנה?
זהו התחלתי להתעייף מחפירה פנימית וקמתי תוך שאני מבינה שכנראה גם
השנה כלום לא ישתנה
ואז זה היכה בי, הבטחות צריך לקיים!, אין דבר מתסכל יותר מהבטחה
שנזנחת בוויתור מזלזל,
תוך כדי ההבנה הזו דברים התחילו להתבהר לי, אני מזלזלת בעצמי מתסכלת
את עצמי ומוותרת על עצמי, זה בדיוק היחס
שאני מרגישה מהסובבים אותי כל פעם בסיטואציה שונה, כל כך הרבה מערכות יחסים בחיי
מלוות בתחושה הזו וזה מתסכל, מתיש, האשמות, מלחמות וכל פעם שויתרתי וייחסתי את
התחושה לריגשי שבי חשתי תסכול נוסף כי שוב ויתרתי – על עצמי,
אכן זה המסר....
הלכתי לישון באותו ערב נסערת, זה הכל אני!, זה מתחיל ונגמר בי, ליבי פעם בפחד
על גודל האחריות המוטלת עלי, אין את מי להאשים? אין עם מי להתעמת? זה חדש לי מפחיד
מצד ומרגש מצד, הרי אם הכל מתחיל ונגמר בי גם השינוי תלוי רק בי , האם אני מוכנה
לסדר גודל כזה של אחריות? עלי למצוא בתוך עצמי את האומץ לנהל את מחשבותיי בכנות,
להתאמת מול האמת הפנימית שבי שכן התנהלות מחשבתית היא התנהלות רוחנית ואנרגטית.
הרגשתי איך אני עושה חיבור בין הרוח לחומר ממש, דברים שתמיד נראו לי ברומו של
עולם אני עושה במחשבה, בתהליך חשיבה אמיץ ולא מתפשר, פתאום הביטחון חלחל לליבי
ותחושת עוצמה חדשה מילאה אותי , ואז ידעתי, השנה אני לא רק מבטיחה אני גם
מקיימת, השנה יהיה שינוי.
"כל שינוי מתחיל מבפנים" – זה משפט שבעבר נשמע לי כמו מנטרה
שנועדה לחלץ את הסביבה מאחריות על היחס שלה כלפי, אבל הפחד שחשתי והאומץ שגייסתי
על מנת לא לברוח מהמחשבה והפחד שעוררה בי
חיזק בי את הידיעה שזו תובנה אמתית ועמוקה
שברצוני להתמיע בתוכי, לפרק תבניות
מחשבה שלא נכונות לי , תבניות מחשבה שעיצבתי וחיזקתי כל חיי , שבנחישות מזוכיסטית
כמעט הוכחתי לעצמי כמה הן נכונות וכמה מזל יש לי שיש לי ניסיון חיים עשיר שתמיד
מוכיח את עצמו במציאות כנכון, אולי הצורך שלי להיות צודקת מנע ממני לשחרר את אותה
נבואה שתמיד הגשימה את עצמה, ואך לא תגשים את עצמה? הרי אני עיצבתי אותה בכישרון
רב .
הרגשתי קצת נבוכה, קצת מבולבלת אולי, הרי כל חיי הברחתי את השיח הכנה
הזה עם עצמי, הציפיה והפחד מעוד חוויה
מוכרת כל כך רק הפך כל מערכת יחסים
למתוחה יותר וכמעט בלתי נסבלת.
למרות המבוכה הטיפשית שחשתי ידעתי, השנה אמצא את הדרך .
השנה אקח אחריות על ההבטחות שלי לעצמי, השנה תהיה שנה של מודעות עצמית
,השנה תהיה שנה טובה.
רציתם התחלה חדשה לשנה חדשה? תתחילו לדבר עם עצמיכם נכון אמתי ולעומק שהברכה
"שנה טובה" תקבל משמעות אמתית ומחזקת.
אורלי בר
הדרך לאיזון
רשומות
